תקציר הספר
של סילברסטיין, הקריקטוריסט הנודע של פלייבוי, הוא מחברם ומעטרם של ספרי ילדים רבים ועוסק בין השאר גם בהלחנת מוזיקה.
מבין ספריו, העץ הנדיב הוא הידוע ביותר. הספר תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה ברחבי העולם. בארצות הברית בלבד נמכר העץ הנדיב בלמעלה ממיליון עותקים, והוא שב וכובש פעם אחר פעם את פיסגת רשימת רבי המכר.
גם בישראל כבש העץ הנדיב את ליבם של אלפי קוראים צעירים וצעירים ברוחם, והפך תוך פחות משנה לחלק בלתי נפרד מן הקלאסיקה של ספרי הילדים. לאחרונה הצטרפו אליו שני ספרים נוספים מאת של סילברסטיין - שניהם בהוצאת `אדם` - הספר החתיכה החסרה, ובן זוגו החתיכה החסרה פוגשת את 0 הגדול. גם שני אלה הולכים וזוכים בקהל אוהדים, בקרב אלה היודעים ליהנות מן הקו החכם המעטר את סיפוריו של מחבר העץ הנדיב.
עלילת הספר נסבה אודות אהבתו הגדולה של עץ כלפי ילד ונכונותו של העץ להעניק ללא תנאי. העץ פונה אל חברו כ"ילד" גם כאשר הילד גדל, מתבגר ומזדקן.
כאשר הילד היה קטן, הוא שיחק עם העלים של העץ, טיפס על הגזע, התנדנד על הענפים ואכל את פרותיו של העץ. כשהילד היה מתעייף, הוא היה נרדם בצילו של העץ. אך כשהילד גדל, הוא חדל לבקר את העץ לתקופה ארוכה.
כשהוא חוזר כנער מתבגר, מזמין אותו העץ שוב לאכול מתפוחיו ולהתנדנד על ענפיו; אך הילד רוצה כסף כדי לקנות דברים וליהנות. העץ מציע לו למכור את תפוחיו בעיר, וכך להרוויח כסף. הילד קוטף את תפוחיו של העץ כדי למכרם.
אחרי תקופה ארוכה נוספת חוזר הילד כאדם מבוגר; הוא עסוק מדי מכדי לטפס על העץ ולשחק בענפיו, ורצונו הוא לבנות בית לעצמו כדי שיוכל להקים משפחה. העץ מציע שייקח את ענפיו כדי לבנות מהם בית, וכך עושה הילד.
הילד חוזר אל העץ פעם נוספת כגבר בגיל העמידה, עצוב ומריר; הוא מבקש לעצמו סירה כדי לשוט בה למקום אחר. העץ מציע שיכרות את גזעו כדי לבנות ממנו סירה, וכך עושה הילד. מהעץ נותר רק גדם. כמו מפגשים קודמים ביניהם כשהעץ נתן מעצמו לילד, גם מפגש זה מסתיים במילים "והעץ היה מאושר".
הילד מגיע אל העץ בפעם האחרונה כאדם זקן מאוד. העץ אומר לו בעצב שלא נותר לו דבר לתת, כי כעת הוא רק גדם; אך הילד לא מבקש לעצמו דבר מלבד מקום לשבת ולנוח - ואת זה הגדם יכול לתת. גם מפגש זה, והסיפור כולו, מסתיים במילים "והעץ היה מאושר".