תקציר הספר
ד"ר אלברט שווייצר: "סבורני, שחייבים אנו לתת את דעתנו על בעיה גדולה זו של אירועי ההיסטוריה. לא היה זה כשלונה של הכנסייה הקתולית לבדה; נכשלה גם הכנסייה הפרוטסטנטית...כדי שנמשיך להלך בדרך־הישר ההיסטורית הכרח הוא שנכיר בסטייה הגדולה של אותם ימים. הכרח הוא שסטייה זו תישאר קבועה בהכרתנו, על מנת שלא ניכשל פעם נוספת באי־אנושיות. מכאן חשיבות הופעתו של המחזה "ממלא המקום". אין זה רק כתב האשמה כנגד אישיות היסטורית, שנטלה על עצמה את האחריות הגדולה של השתיקה. זוהי גם אזהרה חמורה לתרבותנו; התרעה שנסתלק מנטייתנו להסתגל לאי-האנושיות, שבעטיה נשארים אנו שווי-נפש."
פאסטור מארטין נימולר (כומר פרוטסטנטי) במכתב אל המחבר "הנני שמח ואסיר תודה על הופעתו של הספר ואני אף שמח ואסיר תודה על הסערה, שנתעוררה על־ידיו. העובדה שהביקורת המקצועית פסחה במכוון על בדיקת העובדות כפי שאתה מציגן, ונמנעה מערעור עליהן לאור עדויות עובדתיות, לא תשמש בעיני הדורות הבאים אלא כבסיס להכרה בצידוק העובדתי של יצירתך, ובצורך שיש בה הן עתה והן בימים יבואו. קבל את תודותיי על היצירה, אשר הענקת לבני-דורך."
ד"ר גורדון צאהן (פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה קתולית בארצות־הברית): "הצד החזק ביותר ב"ממלא המקום" הוא הדיוק ההיסטורי המרשים שבו. עניין קל הוא באופן יחסי לתעד את תיאור כשלונה של הכנסייה בהימנעותה ממחאה ציבורית נגד בתי החרושת לרצח, שנוסדו על־ידי הנאצים. קשה הרבה יותר לבסס כישלון זה על חסרונות שבאופי ועל מניעים פנימיים מפוקפקים, שפעלו באותה אישיות, שלה ניתנה הסמכות העליונה."